לכתבה המלאה שפורסמה באתר אינפומד »

הפוסט על הקשר שלא ידעתם בין סוכרת לצליאק הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

רגישות למזון זוהי תגובה חיסונית למזון ספציפי. ההערכה היא שרגישויות למזון מונעות על ידי ייצור של נוגדנים ותגובות אחרות בתיווך תאים בגוף. התסמינים אינם מסכני חיים.

רגישות למזון אינה אלרגיה למזון! אלרגיה למזון זהו סוג של תגובה חיסונית המופעלת על ידי החלבונים המצויים במזון ספציפי. אלרגיות רבות למזון מתווכות על ידי ייצור מוגבר של נוגדן IgE . זהו מצב מסכן חיים.

רגישות / אי סבילות למזון בד"כ לא מעוררות את התגובות הקשות והמיידיות כמו באלרגיה למזון, אך הן אמיתיות באותה מידה וכוללות תסמינים מגוונים כמו בחילות, הקאות, בעיות נשימה, ערפול מוחי, כאבי ראש, נפיחות, עייפות וכו' .

אם לא מנוהלת, לרגישות / אי סבילות למזון עלולות להיות גם השלכות בריאותיות חמורות. המשך אכילה של מזון "פוגע", מגדיל את הסיכון לפתח מחלה אוטואימונית, הפרעות נוירולוגיות ועוד.

מחלה אוטואימונית מוכרת בהקשר זה היא מחלת הצליאק. זו אינה אלרגיה למרות שהיא מאופיינת בתגובה חיסונית דלקתית קשה לגלוטן. בדיקה סרולוגית לצליאק בודקת רק נוגדנים לרכיבים בודדים המצויים בגלוטן, אך אנשים יכולים להגיב לרכיבים רבים אחרים של חיטה וגלוטן במצב שנקרא "רגישות לגלוטן ללא צליאק" (non-celiac gluten sensitivity = NCGS)

התיאור הקליני הטוב ביותר הוא: "תגובה לגלוטן שחולפת כאשר הגלוטן מוסר מהתזונה, וצליאק ואלרגיה נשללו."

למעשה NCGS לא מאובחנת היא מצב אפילו יותר רציני מצליאק, אשר יכולה לגרום נזק לאפיתל המעי, הפעלה חיסונית מערכתית ודלקת מערכתית (doi.org/10.1136/gutjnl-2016-311964)

על ידי המשך אכילת גלוטן, חולים עם NCGS נמצאים בסיכון גבוה יותר לפתח דלקת פרקים, בעיות בבלוטת התריס, טרשת נפוצה, אטקסיה, סוכרת (DOI: 10.1007/s00125-014-3265-1) ועוד. (doi: 10.1155/2013/248482) על פי הערכות, אי סבילות / רגישות למזון משפיעה על עד 20% מהאוכלוסיה, אך הבנה מלאה של האבחון
והניהול היא מסובכת, בהתחשב בגורמים ומנגנונים לא אימונולוגיים המשתנים מאוד ובמחסור – במחקרים מתוכננים היטב המאפשרים להבין את המנגנונים. עובדה זו גורמת לקושי לכוון למזונות ספציפיים באדם החש סימפטומים. לכן, בד"כ נעשה שימוש בגישת "ניסוי וטעייה", לפיה מרכיבי מזון חשודים מופחתים לתקופה קצרה ולאחר מכן מאותגרים מחדש להערכת התגובה.

למרות שיש צורך במחקרים נוספים על רגישויות למזון, מחקרים מראים שאנשים מסויימים עשויים להיות רגישים למזונות או חומרים מסויימים. אימונולוגים מובילי דעה רבים טוענים שבדומה לאלרגיה המתווכת על ידי ייצור נוגדני IgE במערכת החיסון, מצב של רגישות למזון מתווך בעיקר על ידי ייצור נוגדים מסוג IgG , במיוחד IgG4 . עליה בנוגדנים אלו קשורה לעליה בחדירות המעיים. אם המעי חדיר, מולקולות מזון יכולות "להימלט" ולהתגלות על ידי המערכת החיסונית. בניגוד לאלרגיה )עליה בנוגדני IgE (, תגובות מתווכות באמצעות נוגדני IgG יכולות להופיע לאחר ימים או אפילו חודשים! מה שמקשה על זיהוי המזון ה"אשם".

כמו כן, קיימות מספר עבודות בספרות המדעית המעידות על קשר ישיר בין עליה ברמת נוגדני IgG ומחלות מקבוצת (IBS (Inflammatory bowl disease, כגון קרוהן (DOI:10.1038/s41598-018-28397-8; doi:10.3748/wjg.15.4915; DOI: 10.1055/s 2007-993165; doi: 10.1136/gut.2003.037697; DOI: 10.1177/0333102410361404; doi: 10.1186/1475-2891-10-85.

מכיוון שהתגובות לא מופיעות מיד, ה"ניסויים התזונתיים" לא תמיד מדייקים בהרחקת המזון הרצוי. מה שעוזר לאנשי המקצוע היא בדיקת רגישות למזון הבודקת נוכחות נוגדני IgG4 .

הרבה מחלוקות קיימות סביב בדיקות הנוג דנים ל – IgG4 . קיימת קבוצה של מדענים ואימונולוגים הטוענים שרמות נוגדני IgG ו/או IgA בדם רק מעידות שהחולה נחשף למזונות מסוימים, ולא שהוא בהכרח אלרגי למזונות אלה ) doi: 10.1111/j.1398-9995.2011.02635.x; doi: 10.1159/000318736; doi: 10.5114/ada.2016.61600 (. לפיכך, קיים חשש שאנשים המבצעים את הבדיקה בבית, עלולים להפחית מזונות הכרחיים מהתזונה היומיומית שלהם. מאידך, קיימים אימונולוגים מובילי דעה כמו, ד"ר אריסטו וג'דני, אימונולוג מכובד עם מאמרים רבים בדיוק בנושא זה, אשר בוחר להשתמש בבדיקות אלו, על מנת לכוון בצורה טובה יותר את המזונות ה"חשודים" בגרימת הסימפטומים לנבדק.

נוגדני IgG מוגברים נגד מזון מצביעים על כשל בסבילות החיסונית. בדיקות אי סבילות למזון מבוססות IgG פורסמו בספרות המדעית ואומתו באופן עצמאי על ידי יותר מקבוצת מחקר אחת.

עיקר הטענות נגד הבדיקה הינם כי הבדיקה אינה מיועדת לאבחון אלרגיה או מחלות מסוג IBS (Inflammatory bowl disease). זה כמובן נכון, אך רמות גבוהות של הנוגדנים מעידים על תגובה של מערכת החיסון גם אם בעת הבדיקה לא קיימים סימפטומים בהקשר לאכילת המזון.

הבדיקה עוזרת לאיש המקצוע לדייק את הדיאטה המוצעת למטופל ולהפחית במידת האפשר הורדת מזונות מהתפריט שלא לצורך.

בשימוש נכון בבדיקה, לצורך המטרה הראויה, בדיקת נוכחות נוגדני IgG4 , היא אפילו מועילה ותורמת לצורך הכוונת הדיאטה הנכונה להקלה על הסימפטומים וסיבוכים עתידיים. דיאטות "אי הכללת מזון" המבוססות על בדיקת נוגדני IgG , סיפקו הקלה בתסמינים כגון: קוליטיס כיבית (doi: 10.1093/ibd/izy110) IBD (doi: 10.1177/147323001204000121), מיגרנות (doi: 10.1111/j.1526-4610.2012.02296.x), הפרעות עור (doi: 10.1515/med-2015-0070). אך כפי שהוזכר לעיל, עדיין קיים צורך במחקרים נוספים גדולים יותר הניתנים לשחזור ומבוססים מדעית.

בדיקת AESKUCARE food intolerance מבוצעת על ידי אנשי מעבדה מקצועיים, בעלת אישור אמ"ר של משרד הבריאות הישראלי ואישור CE.

הבדיקה לא מיועדת לבדיקה עצמית של המטופל!

כיצד פועלת הבדיקה?
אי סבילות למזון AESKUCARE בודקת אם נוצרו נוגדנים בדם בתגובה למזון שנצרך. זה נעשה על ידי מדידת כמות הקישור בין הנוגדנים הללו לרכיבי מזון (חלבונים). הקומפלקסים נוגדנים חלבון – אנשים הם חלק מהתגובה הביוכימית שמתרחשת ברכה אשר יחד עם אנשים פסי צבע בעוצמות שונות בחלונות ערכת הבדיקה. ככל שיש יותר נוגדני IgG4 בדם הנלכדים על ידי חלבוני המזון, הצבע בפסים עז יותר והוא מושווה לעוצמת הצבע ברצועת הביקורת, ולפיה ניתן לקבוע האם תגובת הגוף למזון מסויים היא חלשה, בינונית או חזקה.

בסך הכל נבדקים 57 מזונות הנצרכים בדרך כלל (ראו טבלת מזונות מצורפת)

יש לדון בתוצאות הבדיקה עם איש מקצוע מתאים, וליצור תוכנית צריכת מזון פרטנית.

בהתאם לתסמינים ועוצמת התגובה למזון מסוים, יש צורך להגביל את צריכתו לאחת לכמה ימים, שבועות, חודשים או לחלוטין להוציאו מהתזונה.

ספציפיות אנליטית: הבדיקה מזהה נוגדנים ספציפיים מסוג IgG4 , לא צפויה תגובתיות צולבת עם סוגים אחרים של אימונוגלובינים.

רגישות/ספציפיות אבחנתית: התוצאות של בדיקת אי סבילות למזון Aeskucare® הושוו עם בדיקת מעבדה Aesku Elisa sIgG4

הגבלות והפרעות: לא ידועות הגבלות או הפרעות.

הבדיקה משווקת ונמכרת בעיקר בגרמניה על ידי חברת AESKU המובילה בתחום הדיאגנוסטיקה – האימונולוגית ומחלות אוטואימוניות ומובילה את התחום גם בארץ. פעילות החברה משווקת על ידינו בישראל מעל 20 שנה בבית חולים ובקופות. נשמח להעמיד לרשותכם כל מידע שנדרש על דין ועל חברת AESKU .

נשמח לעמוד לרשותכם בכל מידע נוסף שיידרש
בברכה,
ד"ר רלי פורר
דין מעבדות בע"מ

הפוסט מהי בדיקת רגישות למזון? הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

רעילות מיקוטוקסין היא הרעלה הנגרמת מחשיפה לרמות גבוהות של מיקוטוקסינים, או חוסר יכולת לפרק אותם. מאחר וקיימים אלפי מיני עובש ומיקוטוקסינים ברחבי העולם, חשיפות קלות הן בלתי נמנעות. למרבה המזל, משפחות רבות של עובש ומיקוטוקסינים אינן רעילות לבני אדם ולא יגרמו נזק. ישנן ארבע משפחות פטריות עיקריות נפוצות הנחשבות לרעילות לבני אדם: אספרגילוס, פניציליום, פוסריום, וטאכיבוטריס (הקרויה גם עובש שחור).

הפוסט בדיקה לנוכחות מיקוטוקסינים הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

ישנם 3 אללים אפשריים: ε2, ε3, ε4. מחקרים הראו שלאנשים הנושאים את האלל ε4 סיכון גבוה יותר ללקות במחלות נוירודגנרטיביות בכלל ומחלת אלצהיימר של הגיל המבוגר בפרט.

הגיל הממוצע של תחילת אלצהיימר באנשים הנושאים 2 עותקים של אלל ε4 הוא 68 והשכיחות היא 91%, בעוד שבאנשים הנושאים אלל אחד של ε4 הגיל הממוצע הוא 76 והשכיחות היא 47%. באנשים שאינם נושאים את האלל, הגיל הממוצע ללקות במחלה הוא 84 והשכיחות היא 20% בלבד.

הפוסט בדיקה גנטית לגן APO E הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

אף שאינם הגורם היחידי לפעילות היתר החיסונית, משמעות הדבר היא, כי אם תערובות גנים אלו אינם נמצאים בנבדק/ת החשוד/ה במחלת הצליאק, ניתן למעשה לשלול את המחלה בוודאות גבוהה מאד (>95%).

הפוסט בדיקה גנטית לנטיה לצליאק הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

קורטיזול הוא הורמון חיוני המיוצר בבלוטות יותרת הכליה (האדרנל), ומשפיע על תגובת הגוף לסטרס, רמות סוכר ולחץ דם, מערכת החיסון ומחזור השינה־ערות. רמות הקורטיזול משתנות במהלך היום. הן גבוהות בבוקר ויורדות בהדרגה עד הלילה.

הפוסט בדיקת קורטיזול ברוק הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.

התסמינים יכולים להיות נפיחות כאבי ראש, עייפות שלשולים, מעי רגיז, תסמינים בעור וכו'.

תסמיני אי סבילות למזון הופכים אט אט ל"מחלת אורח חיים" שבדרך כלל מתעלמים ממנה עקב קשיים באבחון.

בדיקת רגישות למזון בדין מעבדות בודקת את תגובת הגוף ל- 57 מזונות המכסים כ- 90% מהמזונות הנצרכים בדרך כלל. התגובה מתבטאת בעליה ברמת נוגדנים מסוג IgG4 (בניגוד לאלרגיה, מצב שבו נצפית עליה בנוגדנים מסוג IgE).

הפוסט בדיקת רגישות למזון הופיע לראשונה ב-דין מעבדות.